החלטה בתיק בש"א 10447/04

1.        בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור או בקשת רשות ערעור עד שלושים יום לאחר ההכרעה בבקשה שהגישה המבקשת לביטול החלטות למחיקת תביעתה שהוגשה בת.א 2053/01 בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

2.        לדברי המבקשת, התובעת בת.א 2053/01 שהתנהל בבית המשפט קמא, תביעתה נמחקה כיוון שבית המשפט קמא סבר בטעות שסיכומיה לא הוגשו במועד שנקבע להגשתם. לדבריה, הצדדים להליך בבית המשפט קמא סיכמו ביניהם על אורכה הדדית קולגיאלית להגשת סיכומים מעבר למועדים שנקבעו על ידי בית המשפט קמא, וזאת לאור העובדה שעורך הדין שניהל את התיק מטעם התובעת פרש ממשרד בא כוחה, ונזקק (מסיבות אישיות) לזמן נוסף על מנת לערוך את הסיכומים בתיק שניהל. עקב טעות שבתום לב, לא נערכה פניה מתאימה לבית המשפט קמא על מנת לבקש את אישורו. בית המשפט קמא גילה כי טרם הוגשו סיכומים והחליט למחוק את התביעה "מחוסר מעש", בהעדר הצדדים וללא שהוגשה כל בקשה מטעם הנתבעת (המשיבה) למחוק את התביעה. עוד מוסיפה המבקשת, כי מחיקת התביעה נתקבלה בהפתעה גדולה על ידי שני הצדדים ואולם המשיבה אינה מסכימה להחיות את התביעה ולקבל בה פסק דין.  לפיכך, הגישה המבקשת ביום 17.0.04 בקשה לעיון מחדש בהחלטה, ביום 2.11.04 נדחתה הבקשה בטרם הספיקה המבקשת להשיב לתגובת המשיבה

לבקשתה האמורה. ביום 10.11.04 הגישה המבקשת בקשה לביטולה של ההחלטה במסגרתה ביקשה גם את זכותה להשיב לתשובה טרם שתינתן החלטה בבקשה; לאפשר לה קבלת הסיכומים ומתן פסק הדין בתיק. בקשה זו טרם הוכרעה. המבקשת סבורה כי  מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה זו להארכת מועד, שאם לא כן תאלץ המבקשת להגיש את ערעוריה לבית המשפט שעה שקיימת אפשרות שהכרעת בית המשפט קמא בבקשה האחרונה שהוגשה, תייתר צורך זה.

3.        המשיבה בתגובתה מתנגדת לבקשה. לטעמה, בקשתה של המבקשת לבית המשפט קמא היא ניסיון חסר שחר, שכן בית המשפט קמא איננו יכול להידרש בשנית לבקשה שכבר הכריע בה, שהרי אין הוא יושב כערכאת ערעור על עצמו. לפיכך ההמתנה בעניין זה להכרעה הנוספת של בית המשפט קמא, איננה עילה להארכת מועד. בנוסף, לא ברור למשיבה מדוע המבקשת אינה מגישה ערעור או בקשת רשות ערעור כדי לתקוף את החלטתו של בית המשפט קמא. על כן יש לדעת המשיבה יש לדחות את הבקשה.

4.        לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. אכן, הבקשה דנן הוגשה לכל הדעות בתוך המועד להגשת בקשת רשות הערעור (או הערעור). טעם הערעור - כי יוגש - נסוב סביב אי היעתרות בית המשפט קמא לבקשתה לקבל סיכומיה ולדון בתיק עצמו. מכאן, שיש להליך בבית המשפט קמא רלבנטיות ברורה לערעור אפשרי תוך סיכוי כי זה יתייתר. זאת ועוד, ההליך התלוי ועומד בבית המשפט קמא הנו הליך קצר ופשוט במהותו וסביר להניח כי יסתיים בהקדם. (מבלי להביע על עמדה באשר לסיכוייו). בנסיבות אלו, ומששוכנעתי שלא יגרם למשיבה נזק של ממש בשל הארכת המועד האמורה נחה דעתי כי דין הבקשה להארכת מועד להתקבל (ראו והשוו: בש"א 9159/04 חקשורי נ' בובליל (לא פורסם).

5.        התוצאה היא, כי המבקשת תוכל להגיש בקשת רשות ערעור (או ערעור) לאחר מתן ההחלטה בבקשה שהוגשה ביום 11.10.04, יחד עם זאת, אני מורה כי בקשת רשות ערעור זו (או הערעור) תוגש תוך 10 ימים ממתן ההחלטה בנדון, בשים לב לכלל נסיבות העניין ובהם הזמן שחלף למן ההחלטה המקורית שעליה מתבקש הערעור והאינטרס של הצד שכנגד בסופיות הדין. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ג בכסלו התשס"ה (6.12.04).

                                                                       יגאל  מרזל

                                                                           ר ש ם  

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   עס התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: